הרעיון בחיל טילים הוא להקים מערך של טילי קרקע-קרקע מדויקים (בין אם זה טילים בליסטיים, טילי שיוט או כטב״מים מתאבדים) שיוכל לתקוף מטרות שכיום נתקפות בלעדית על ידי חיל האוויר - מטרות גדולות, מבוצרות או רחוקות שמצריכות חימוש כבד או עם טווח גדול. אלו רוב המטרות במלחמה מודרנית. 2/

תומכי חיל טילים מעלים 4 סיבות למה זה כדאי: 1. זה זול יותר מחיל אוויר. 2. טילים מסוגלים לעשות דברים שח״א לא מסוגל. 3. צריך גיבוי למקרה שח״א לא יתפקד בגלל שבסיסיו מותקפים או בעיות עליונות אווירית. 4. צריך יכולת עצמאית ליבשה כי אי אפשר לסמוך על ח״א שיסייע לכוחות היבשה בעת הצורך. 3/

בגלל שזה יוצא שרשור ארוך, אתייחס רק לסיבה הראשונה שהיא בעיני הבסיסית ביותר להבנת סל הדרישות והאילוצים. כתבו לי בתגובות על איזה מהסיבות האחרות מעניין אתכם לשמוע ואכתוב עליה בשרשור נוסף. 4/

כדי להשוות של טילים לעומת ח״א צריך להבין את מבנה העלויות של כל חיל. ח״א הוא חיל יקר מאוד להקמה ותחזוקה. צריך לקנות מטוסים במילארדי דולרים, להחזיק בסיסי ענק ולהכשיר טייסים. אבל, החימוש עצמו זול מאוד כי מדובר בפצצות נטולות מנוע. מחיר JDAM, פצצה מדויקת במשקל טון הוא כ-30 אלף דולר 5/

בחיל טילים זה הפוך. רכש משגרים, אחזקתם וכוח האדם זולים יחסית לח״א. אבל כל טיל עולה הרבה בגלל מנוע. מחיר שהולך ועלה ככל שדורשים יותר משקל וטווח. מחיר טיל צנוע HIMARS לטווח 100 ק״מ וראש קרב של 100 ק״ג עולה 200 אלף דולר. טיל לטווח דומה עם רש״ק שמתקרב לטון יעלה מעל מיליון 6/

אז מה משתלם יותר? לרכוש מטוס יקר שהוא למעשה מנוע רב-פעמי שמשנע המון פצצות, או לרכוש טילים שהם מנועים זולים יותר אך חד-פעמיים? במדינה כמו ישראל שצורכת כמה אלפי טון חימוש בשנה ממוצעת יש לכאורה תשובה ברורה: עדיף להשקיע מאות מיליונים ברכש ואחזקה של מטוס שיעשה את זה במשך 50 שנה. 7/

אבל החבאתי פה גורם חשוב. לפי הטיעון הזה אין צורך ביותר מכמה עשרות מטוסים. ככה כל מטוס עובד יותר ומחזיר את העלות שלו במהרה. אז למה צה״ל מחזיק במאות מטוסים? בגלל שבמלחמה חשובה גם הספיקה - כמה אפשר לתקוף בו-זמנית. קחו לדוגמה את תקיפת ״המטרו״ של חמאס במבצע שומר חומות. 8/

לצורך השמדה סימולטנית בהפתעה של מנהרות תת-קרקעיות דרושות מאות טונות של פצצות כבדות שמוטלות על ידי המון מטוסים בו-זמנית. צה״ל צריך כמות כזו של מטוסים לעתים נדירות, בממוצע לימים בודדים בכל עשור. בשאר הזמן ניתן להסתפק בהרבה פחות. 9/

את התקיפה של המטרו בלתי אפשרי לבצע בעזרת טילים בלבד, זה יעלה מיליארדים. אבל גם אין היגיון לקנות מטוס רק לצורך התקיפה הזו. משתלם כלכלית לקנות טילים שישמשו לצד מטוסים באותם ימים בודדים בהם הספיקה נדרשת. 10/

עד כאן תאוריה, אבל בואו נקלקל עם קצת פרקטיקה. כיום יש לח״א יכולת לתקוף אלפי מטרות ביממה. זו כמות דמיונית גם ביחס להיסטוריה של מעצמות. לשם השוואה, ביום הראשון של המלחמה באוקראינה הרוסים תקפו כ100 מטרות. למערך הטילים שלהם לקח יותר מחודשיים להגיע ל2,000 תקיפות בסה״כ. 11/

איך הגענו ליכולת כזאת? בגלל מה שנקרא המהפכה בעניינים צבאיים, שגרמה להתייעלות אדירה. בזכות שיפור בדיוק, במודיעין, באמצעי הניווט, במחשוב, באחזקה ועוד. במלחמת העולם נדרשו לעתים מאות מטוסים כדי לתקוף מטרה אחת, בווייטנאם נדרשו בודדים, כיום מטוס בודד יכול לתקוף בגיחה אחת כמה מטרות. 12/

הגודל של ח״א נקבע לפני 30 שנה עת נרכשו מרבית המטוסים שנמצאים בו היום. אבל כמות המטרות שכל מטוס יכול לתקוף קפצה פי 10 מאז. זה אומר שבישראל אין מחסור בכוח אש, יש עודף. 13/

במצב הזה אין שום הצדקה להקמת חיל טילים בעלות של מיליארדים. אם כבר להיפך, צריך לצמצם את חיל האוויר. זה לא אומר לא לרכוש בכלל מטוסים חדשים, אלו נדרשים כדי לשמר את העליונות הטכנולוגית של ישראל (וממילא משלם עליהם משלם המיסים האמריקאי). אבל האם כדאי להחזיק כל כך הרבה מטוסים ישנים? 14/

לצערנו לאזרח ולנציגיו הנבחרים אין כמעט יכולת לדון ולהכריע בשאלה כזו. בישראל, באופן חריג ביחס למדינות המערב, אין שום דיון ציבורי על הגודל הרצוי של הצבא ומרכיביו. אפילו מספר המטוסים, שידוע בוודאי לאויב, מוסתר מהציבור. 15/

@DanielBachmat רגע, אבל איפה סעיף 5 שזה חוסר סיכון חיי אדם. בסוף מטוס יש סיכוי שאנשים ימותו או יפלו בשבי. זה לא פקטור בכל הדיונים על זה?

@urieli17 דיברתי על זה קצת בהקשר אחר פה: https://x.com/danielbachmat/st...

@DanielBachmat דניאל כרגיל כתבת יפה ומעניין. לדעתי חסרה התייחסות למטרה הראשונה והחשובה ביותר של חיל האוויר, שאותו מערך טילים לא יכול לבצע בעצמו: עליונות אווירית בשטחנו.

@DanSela6 אתה צודק, לא רציתי להאריך את השרשור עוד יותר. אבל הבחירה שלי להתייחס למטוס קרב כמשגר מעופף מפספסת כמובן הרבה מהערך שלו כפלטפורמה רב-משימתית. היום הוא תוקף, מחר הוא אוסף מודיעין או מגן על שמי המדינה או עושה ייורט התקפי או לוחמה אלקטרונית וכו.

@DanielBachmat תודה על הניתוח המרתק. לטעמי, צריך לפתוח מעט את נקודת המבט. האם יש רק שתי אלטרנטיבות שהן חיל האוויר וחיל טילים? הרי יש לנו חיל תותחנים ויש לו יכולות לתקוף מטרות בעומק שטח האויב, גם באמצעות טילים וגם באמצעות פגזים "טיפשים" וזולים. האם הפתרון הוא השקעה בפיתוח והרחבת סל היכולות שלו?

@LBStwp6E2ct0nbY אני משתמש ב״חיל טילים״ רק כשם קוד. בפועל הכוונה לכל מערך תקיפה קרקע-קרקע והניתוח לעיל רלוונטי גם לחיל התותחנים.

@DanielBachmat תודה על הסקירה. יש נחיצות בהקמת חיל טילים גם כדי שיהיה תמהיל שייאפשר גמישות במערכה. כמו כן, יש חימושים די זולים אם לוקחים לדוגמה כטממ זול כמו השהאד 136. יכול להוריד עומס מחיל האוויר בתקיפות טקטיות וסיוע לכוחות יבשה.

@moti_angel85 מה זה ״גמישות״ כיצד זה בא לידי ביטוי בהקשר הזה? חימוש איראני זול כי הוא מיוצר במדינה עם משכורת ממוצעת של 500 דולר. זה לא כמה שזה עולה בישראל. למה צריך להוריד עומס ואם צריך למה לא לקנות עוד מטוסים? בזה בדיוק עוסק החישוב בשרשור.

@DanielBachmat בהתחשב בזה שכל הדוקטרינה הצהלית של להישען על חיל האוויר נכשלה טוטאלית במלחמת לבנון השניה, חיל טילים אמור להוסיך נופך שיתן אפשרויות נוספות לפעילות מרחוק לצבא, בטח ובטח במערכה כוללת.

@AvielDabush עזוב את זה שזה לא נכון (חיל האוויר היחיד ששובח בועדת וינוגרד), אתה מבין שזה לא טיעון שיש לו קשר לחיל טילים. למה שתהיה איזשהי סיבה שחיל טילים היה מצליח אחרת?

@DanielBachmat אבל יש עניין של יתירות ויש את העובדה הפשוטה של שינויים טכנולוגיים שאנחנו רואים עכשיו באוקראינה. כטממים או טילים עושים יופי של עבודה במחיר הולך ויורד ועם ai זה יהיה מכפיל כח למלחמות של העשורים הבאים. אה. וכתממ לא מסרב פקודה.

@moshe_kats טילים לא עושים יופי של עבודה באוקראינה. הפוך, הם די נכשלים. מחירם הגבוה גורם לשימוש מועט בהם שלא מצטבר לאפקט מערכתי. כטב״מים ככלים אוספים הם בוודאי חשובים מאוד. אבל היעילות שלהם בתיקפה נמוכה, בטח בתקיפה כבדה.

@DanielBachmat שווה להתייחס לדעתי לעובדה שחיל טילים שיקום יהיה ברובו תוצרת כחול לבן ואילו מטוסינו מיובאים

@GuyDayan2 זה אומר שעל חיל טילים צריך לשלם משלם המיסים הישראלי. בעוד מטוסים נרכשים על חשבון ארה״ב.