shlomy Jacob

ככה זה היה אצלי: שידוך בגיל 18, פגישה אחת, וזהו.

איך זה מרגיש להתארס בגיל 18? הנה הסיפור שלי.
אני קצת בהלם מהאומץ שתפס אותי פתאום לפרסם זה...

שרשור 🧵 

1/
למדתי בישיבה גדולה חסידית בירושלים, עם 550 בחורים.
זה היה מעבר עצום מישיבה קטנה עם 120 בחורים בבני ברק.
פנימייה, ריחוק מהבית, בחורים שגדולים ממני ב-10 שנים —
הרגשתי אבוד, במיוחד כי הייתי רחוק מאמא שלי.
לקח לי חצי שנה למצוא את המקום שלי.
שנה וחצי אחרי זה, בגיל 18, הכל השתנה.

2/
זה התחיל למחרת שושן פורים.
טלפון מאבא שלי:
תשמע, יש דיבור על שידוך בשבילך.
בהתחלה לא קלטתי שהוא מתכוון אליי.
שאלתי: טאטי, מה אמרת?
והוא חזר: יש דיבור רציני על שידוך בשבילך.
הוא התחיל לפרט:
בת של זה וזאת, נכדה של ההוא...
לא היה לי מושג למי הוא מתכוון, אבל המשכתי כרגיל.
הדחקה.

3/
בערב, אבא שלי התקשר שוב וביקש שאכתוב 20 שורות של טקסט כלשהו לגרפולוג, זה מה שביקשו הורי הבחורה.
נעלבתי קצת, אבל כתבתי.
הגרפולוג אישר.
אחרי זה בדקו התאמה גנטית ב'דור ישרים'.
הם גם אישרו התאמה.
דרך אגב, כל הזמן הזה אני בישיבה, מקבל עדכונים פה ושם, לא ממש קולט שזה באמת קורה.

4/
למחרת בבוקר טלפון נוסף: תבוא הביתה.
התחלתי לרעוד. איך אדבר עם בחורה? איך אסתכל לה בעיניים?
זה לא שלא ראיתי נשים, אבל בחיים שלי לא ישבתי עם אישה זרה.
כל הדרך לבני ברק הייתי בסערת רגשות.
אבא שלי שלח אותי למדריך חתנים בבני ברק.
המדריך הסביר איך לדבר ואיך להירגע, וזה קצת עזר.

5/
בצהריים, אמא שלי לקחה אותי לקנות בגדים חדשים,
חליפה, כובע, נעליים, כראוי לבחור שהולך לפגישה.

בערב הפגישה, התקלחתי, התלבשתי בבגדים החדשים,
ואמא שלי אמרה: טוב, לך עם אבא לבית של שורי.
הדפיקות לב חזרו.
בדרך, אבא שלי ניסה להרגיע אותי,
תוך כדי שאנחנו משתדלים לא לבלוט ברחוב הבני-ברקי.

6/
בערב, הפגישה.
המיקום: הבית של אחותי הגדולה.
היא שלחה את הילדים שלה לישון אצל אחות אחרת,
והשאירה את הבית נקי ומסודר.
בהתחלה נכנס אבא שלה ורצה לראות אותי לפני הפגישה. הוא דיבר איתי ועם אבא שלי קצת, ואז שניהם איחלו לי בהצלחה ויצאו, ורק אז היא נכנסה.

7/
שלום, קוראים לי מלכי, היא אמרה.
אני שלוימי, עניתי.
שנינו ישבנו מול שולחן סלון רחב מאוד.
היא מסתכלת עליי, אני עליה.
שקט. מבוכה נוראית.
ואז משומקום תפסתי אומץ ואמרתי לה:
תראי, שנינו במבוכה, אז כבר יש לנו משהו משותף.
היא חייכה חיוך רחב, והקרח נשבר.

8/
דיברנו על הישיבה שלי (ברור שלא סיפרתי לה הכל),
על הסמינר שלה, ועל החיים.
בהתחלה הסתכלתי כל הזמן על השעון, (שמתי לב שגם היא מציצה כל הזמן לשעון...)
אבל בסוף שכחתי ממנו לגמרי.
כעבור זמן אמא שלה דפקה בדלת:
"זהו, אתם כבר צריכים לסיים."

9/
היא קמה ואמרה לי: עוד יהיה לנו הרבה זמן לדבר.
כלומר, מבחינתה אפשר להתקדם.
הנהנתי במבוכה, לא יודע למה לא עניתי. והיא יצאה עם אמא שלה.
כשחזרתי הביתה, ההורים שלי שאלו:
נו, איך היה?
דיברתם בצורה זורמת?
נראה לך שהיא מתאימה?
לא באמת ידעתי מה לענות.
אמרתי שנראה לי שהיא מתאימה.

9/
כשחזרתי הביתה אחרי הפגישה, ההורים שלי ישבו וחיכו לי.
אמא מיד שאלה:
נו, איך היה? הצלחתם לדבר? נראה לך שהיא מתאימה?
הרגשתי מבולבל.
אמרתי להם:
נראה לי שהיא בחורה טובה.
הם חייכו.

ואני? לא ידעתי אם אני מבולבל או פשוט שמח.

10/
באותו ערב, אבא התקשר לגבאי האדמו"ר לתאם 'לחיים'.
אמא שלי השאירה הודעה בקו המשפחתי:
אנחנו סוגרים בעז"ה שידוך לשלומי שלנו, כולם מוזמנים עוד שעה אצל האדמו"ר .

11/
כשישבנו אצל האדמו"ר ל'לחיים', זה התחיל לחלחל אליי:
אני באמת מאורס.
פתאום, כל הפחדים, המבוכה, והבלבול התחלפו בהתרגשות.
המחשבות על הפגישה עלו לי בראש, איך התחלתי מפוחד,
ובסוף בכלל לא רציתי שהשיחה תיגמר.
ואז, בין הברכות והחיוכים, הרגשתי משהו שלא הרגשתי כל היום:
שמחה אמיתית.

12/
כשהגענו הביתה, כבר לא הייתי מבולבל.
היה בי משהו חדש — התרגשות ענקית.
הבנתי שזו רק ההתחלה, אבל בתוך הלב ידעתי שעשיתי צעד משמעותי, ואני שמח עליו מכל הלב.

15/
אז איך זה הרגיש להתארס בשידוך בגיל 18?
זה מתחיל בהרבה דפיקות לב,
עובר דרך מיליון שאלות,
ובסוף זה נגמר אצלי בשמחה גדולה שקשה לתאר.

רק אדגיש:
לא אצל כולם זה נגמר ככה. אכתוב על זה בהזדמנות.

אשכרה שרדתם עד לפה? 😲
מעריך מאוד! 
אשמח מאוד לשמוע מה חשבתם על זה.

לייק שיתוף וכו' יתקבלו בברכה.

מה קרה אחרי האירוסין? על החזרה לשגרה, מחשבות חרטה, ומה אצל המדריך חתנים. 🧵

1/
השרשור הקודם שחרר לי משהו בלב, 
וגם גיליתי שזה מעניין אנשים הרבה יותר ממה שחשבתי.
אז החלטתי להמשיך ולספר.
נמשיך...

2/
למחרת הווארט חוזרים לישיבה.
מגיע לשם בשעות הצהריים, החברים מרימים אותי על הכתפיים, מוזיקה שמחה, מחלק סוכריות וסיגריות לחברים, בלאגן.
(קשה לראות את "החיוך" של העלטערע בחורים)

אחרי שהכל נרגע, החברים הקרובים מאחלים מזל"ט ומיד שואלים:
נו, איך זה, זה באמת מלחיץ וקשה כמו שזה נשמע?

3/
האמת?
לא ידעתי בדיוק מה להגיד.
אמרתי להם:
לחץ יש בבקבוק סודה. 
אני יודע שזה בדיחת קרש, פשוט ניסיתי להעביר נושא.

4/
במהלך כל תקופת האירוסין, לא דיברנו אפילו פעם אחת.
ככה זה עובד אצלנו, ותמיד ידעתי שזה יהיה ככה,
אבל רק אחרי שהתארסתי הבנתי כמה זה מוזר.
אה, גם בטלפון לא דיברנו.
זה עבד ככה:
היא אמרה - עוד יהיה לנו הרבה זמן לדבר.
אני עניתי שמונה חודשים אחרי: הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל.

5/
זמן מה אחרי האירוסין התחילו מחשבות חרטה:
אני בכלל לא מכיר אותה...
איך אפשר להתחתן עם מישהי שאתה לא יודע עליה כמעט כלום?
מקווה שלא תצחקו,
אבל אפילו הגנבתי תמונה מאלבום האירוסין,
רק כדי שלא אשכח איך היא נראית.

6/
החתונה נקבעה לשמונה חודשים אחרי האירוסין,
אז ההכנות לא התחילו מיד.
בהתחלה חזרתי לישיבה,
וניסיתי לחזור לשגרה.
המשגיח "הנחמד" דאג לומר לי:
זה שאתה חתן לא אומר שאתה יכול לזלזל בתקנון הישיבה, אתה צריך להתנהג כמו כולם!
רק שתדעו שהתאפקתי מלכתוב כאן שורת קללות על המשגיח הזה.

7/
אחרי כמה חודשים אבא שלי מעדכן אותי, הגיע הזמן ללכת למדריך חתנים.
טוב, תיאמנו זמן, הגעתי למדריך.

בפגישות הראשונות הוא דיבר על ההבדלים בין גבר לאישה,
ומה חשוב לדעת כשבונים בית ביחד. 
הוא גם דיבר איתי קצת על כלכלת המשפחה

זה היה מעניין, אבל הרגשתי שזה רחוק ממני.

8/
אחרי כמה פגישות, הוא אמר לי:
עכשיו נתחיל ללמוד הלכות.
חשבתי שהוא מתכוון להלכות קידושין,
אבל במקום זה הוא פתח ספר והתחיל ללמד אותי הלכות טהרת המשפחה.
מושגים שבחור חסידי לא לומד עליהם עד החתונה.
אם יש בגמרא קטע על נידה, פשוט מדלגים על זה.

9/
ואז הגיעה הפגישה האחרונה.
המדריך הוציא דף, הניח אותו מולי ואמר:
תקרא את זה,
ויצא מהחדר.
הדף היה הסבר כללי על קיום יחסים:
על החשיבות של אהבה, חיבור,
ואיך שני הצדדים צריכים להרגיש בנוח.
זו הייתה כמו "נחיתה רכה" לפני שהוא יתחיל להסביר לי בעצמו.

10/
כשחזר, הוא התחיל לדבר פתוח איך מקיימים יחסים עם אישה:
איך לחבק, לנשק, להביע אהבה,
ואפילו איך להתחיל, באיזו תנוחה,
כדי ששנינו נרגיש בנוח.
הוא הדגיש שוב ושוב:
"אל תהיה אגואיסט.
תדאג שגם היא תהיה מאושרת, לא רק אתה."

11/
אגב, זה היה יום לפני החתונה. זה תופס לך את המחשבות בדרך הביתה. מסיח את דעתי עם ההכנות האחרונות לחתונה.
עד אז לא היה לי שמץ של מושג...
לא לצחוק עליי 🤨

תודה שהגעתם עד לפה!
אם הגעתם עד הסוף, כנראה שהיה שווה.
מחכה למחשבות, שאלות, או סתם לייקים — הבחירה בידיים שלכם!

רק תוספת קטנה שלא ציינתי 
עד שהייתי אצל המדריך לא באמת ידעתי שבאיזשהו שלב יהיה מגע כ"כ אינטימי, ועוד יקראו לזה 'מצווה'.

קצת ממה שכתוב בדף הזה... 

אשמח מאוד שתשתפו את הציוץ הראשון 
https://x.com/SHLOMYACOB/status/1877427973277536649?t=OZM9P7-U_MgFcf3Iy38yNA&s=19